האם יש משהו משובח מהספרות - אמנות המילה? אין דבר כזה.
גורקי
כל האנשים טובים מהסופרים.
חודסביץ׳
עד כדי כך משחית כל עיסוק ספרותי את נפש האדם, גם אם אותו אדם התחיל בו למען עצמו ותו לא.
דוסטוייבסקי
הצרפתים המשכילים התפעלו מדוסטוייבסקי. ממנו למדו כי הרוסי אוהב לרצוח לפעמים סתם כך, בז להתחייבויות כספיות, מאמין באלוהים ובשטן גם יחד, מחלל את אמונתו ומשפיל את עצמו, מתוודה על חטאיו בבתי זונות ובשעת מעשה מנשק את האדמה.
ארנבורג
דוסטוייבסקי היה סופר גדול וריאקציונר גדול. אין אנו מוציאים אותו לאור מפני שהוא משפיע לרעה על הנוער.
סטלין
- דוסטוייבסקי מת! - אמרה האזרחית, אבל איכשהו בלי בטחון מלא.
בולגקוב
הרי אי אפשר להכנס לתוך נשמתו של אדם ולדעת כל מה שהוא חושב.
גוגול
אך כשפורצת שריפה, יקפצו מהחלון גם המעודן שבג׳נטלמנים, גם האנינה בגברות!
דוסטוייבסקי
בימינו אסור ללטף את ראשי הבריות - הם עלולים לנשוך את היד - וצריך להלום באותם ראשים, להלום ללא רחם…
לנין
האם לא ראיתם איך בכל מקום, אחרי התגרות במרתפי הבירה, אלה שהוכו מכות נמרצות הם הראשונים להצטרף למפלגה?
היטלר
ככל שתתאמץ לרפא את העולם לא תרפא הכל, ואילו אם נכרות באורח רדיקלי מאה מליון ראשים ונקל בכך על עצמנו, ייקל לדלג על המשוכה.
דוסטוייבסקי
איך הם לא מפחדים שיום אחד יעלו נחשולי ענק ממשכנות העוני של ברוקלין ואיסט-סייד התחתון ויציפו כליל את האיים הקטנים שנערך בהם משתה לעת דֶבֶר, ונשפכים שם צלילי מוזיקה גסה, ומקפצים ישבנים כמעט עירומים של שפנפנות?
לימונוב
הולכים איכרים ונושאים גרזנים / דבר מה נורא עתיד לקרות
בעל אחוזה ליברלי
אל רתיעה, בנים: כלבי רצח – דינם דם! וככל שתיטיבו לדרוס כלבי דמים כן תעמיקו לאהוב את היפה, את הטוב, את החירות.
קובנר
מתוך התוהו ובוהו המוסרי יצמח המוחלט, הטרור הקדוש אשר תקופתנו צמאה לו.
מאן
מהפכן הינו אדם אבוד.
נצ׳אייב
״תראו את השוטה הזה!״ גיחכה אשת השמש. ״אם כן, לפי הגיון השוטים הזה שלך את הסופה אני מחוללת?״
צ׳כוב
שמא תגיד שהיהודים אשמים? לא, לא היהודים אשמים, אלא הנשים היהודיות!
צ׳כוב
״איזה עם,״ לחש הזקן, ״היהודונים שלכם, השטן יושב בהם…״
באבל
את היהודון - קטול. את היהודונית - שגול.
אמרה רוסית עממית
המין במלחמה מהווה כזה קונטרה לתחושה של המוות, שאת זה בכלל אי אפשר להסביר. רק מי שעבר את זה בעצמו יבין בדיוק על מה אני מדברת.
בן יהודה
יש בפריצות הזאת לפחות משהו קבוע, המבוסס אפילו על טבע האדם, דבר שאינו מושפע מן הדמיון, משהו שקיים בדם כמין גחלת קטנה הבוערת תמיד, משהו מבעיר, כזה שעוד במשך זמן רב, אולי אפילו כעבור שנים, לא במהרה תצליח לכבות אותו.
דוסטוייבסקי
עומדת אני ואיני זזה, אינה זזה ועומדת. בפתאום שוב קרקוש שוט ואחריו כוויה בברכי, שהלילה ליל חם היה ולבשתי מכנסיים קצרים שהניחו את ברכי מגולות. שתקתי מחמת תמיהה וחיככתי את בשרי, פעם את זרועותי ופעם את ברכי, ומכאן ומכאן מין מתיקות מחלחלת ויוצאת ומתפשטת בכל גופי.
הציץ עלי ושאלני, טוב?…
עגנון
נו, ואם היא כלבה, אז מה? בשביל זה היא כלבה לתפארת!
ירופייב
גוף מפואר הוא תמיד אונס אפשרי.
סלין
לאלוהים - מלאך רקיע
לחֶרֶק - תאוות בשרים
שילר
איזה מנעול יעמוד בפני חוקי הטבע? אפילו במשפחות הזהירות ביותר גדלות עלמות שמוכרחות קצת לרקוד.
דוסטוייבסקי
והיא הרשתה, הרבה הרשתה לי בחושך. בטח חשבה, המסכנה, שמחר אבוא לבקש את ידה…
מיטנקה קרמאזוב
אמת דיבר קשפיצקי. כולן זונות…
דולנגה-מוסטוביץ‘
״משמע שאין הצניעות אלא פחדנות?״
פלובר
כן, מפני שהן לבושות בצורה בלתי-ראויה; רק אדם מושחת לא יבחין בכך.
דוסטוייבסקי
גברת אחת, למשל… הידקה את שמלתה בסיכות, כך שנראה היה כאילו היא בתחתוניה בלבד.
דוסטוייבסקי
החזה, המבט, התסרוקת. סוכריה, אמר, ולא גברת!
דוסטוייבסקי
היא עצמה הכריחה את האל הטוב לברוא אותה בצורה כזו, וגם… עם אביזרים שכאלה.
דוסטוייבסקי
האשה מאוהבת בשֵׁד.
גוגול
״נו, אדון,״ הצטעק הרכב. ״אסון: סערה גדולה!״
פושקין
הדבר הגרוע ביותר הוא השכלה למחצה.
מנדלשטם
הכל בעולם צריך להתנהל לאט ובכי רע, כדי שלא יגבה עליו לבו של האדם, כדי שיהיה האדם עצוב ואובד.
ירופייב
בהסתמך על שייקספיר, אומר שהעתיד נדמה לי אז כיוון-מצולה אפל שתחתיתו מי ישורנה, ובקרקעיתו תנין רובץ.
דוסטוייבסקי
בין שאר מידותיו הרעות של האדם, אחת הגרועות מכל היא הפחדנות.
בולגקוב
וכי מדוע זה עלינו להיות כה אמיצים, האם כדי לשאת את כל מוראות בתי הכלא ומחנות הריכוז של המאה העשרים? לנהל שיחות טרקליניות עם החוקר על תפקידה של האימה ביצירה פיוטית?
מנדלשטם
נדמה היה לו, שכולם אינם טורחים אלא להסתיר את בערותם ואת מורת רוחם מהחיים.
צ׳כוב
העולם עומד על המאבק בין אנשים בריאים ללא-בריאים.
לימונוב
ואפילו אם זה חולי - מה בכך?…
דוסטוייבסקי
״מחלה וייאוש,״ אמר סטמבריני, ״גם הם אינם לפעמים אלא צורות של גילויי פריצות.״
מאן
לולא היו לנו שקרים לספר, בטח היינו צריכים לסגור את העולם לשניים שלושה דורות לפחות.
סלין
כיצד יוכלו היסטוריונים לשחזר את האמת, אם על כל גרגיר של אמת נערמו בכל מקום תלי-תילים של כזבים מבעיתים?
מנדלשטם
העולם אינו יכול להתקיים בלי שכחה רבה.
בלזק
ההגדרה הטובה ביותר לאדם היא: יצור בעל שתי רגליים וכפוי טובה.
דוסטוייבסקי
אמור מה שתאמר, אך העיקר שהאדם יהיה מאושר.
פאפיני
תכלית האדם - ההנאה, כגון לשכב עם אשה או לאכול גלידה ביום שרב.
באבל
אתה, כמדומני, החלטת להיות מאושר ויהי מה?
דוסטוייבסקי
״נו, טוב, טוב… כבר אסור להגיד מילה!… לא, הנה מה תעשה: תקפוץ מהרכבת הנוסעת. מי יודע, אולי לא יתרסקו לך העצמות…״
ירופייב
לא, עכשיו - רק לחיות ולחיות!
ירופייב
אלוהים יסלח לך, אך הזהר לך בפעם הבאה. העיקר, אל תתחכם…
צ׳כוב
אלוהים יסלח. הוא יהיה מוכרח לסלוח. ברירה יש לו?
שלום עליכם
ברוך אללה הכביר!
סרוואנטס
האם יש משהו משובח מהספרות - אמנות המילה? אין דבר כזה.
גורקי
כל האנשים טובים מהסופרים.
חודסביץ׳
עד כדי כך משחית כל עיסוק ספרותי את נפש האדם, גם אם אותו אדם התחיל בו למען עצמו ותו לא.
דוסטוייבסקי
הצרפתים המשכילים התפעלו מדוסטוייבסקי. ממנו למדו כי הרוסי אוהב לרצוח לפעמים סתם כך, בז להתחייבויות כספיות, מאמין באלוהים ובשטן גם יחד, מחלל את אמונתו ומשפיל את עצמו, מתוודה על חטאיו בבתי זונות ובשעת מעשה מנשק את האדמה.
ארנבורג
דוסטוייבסקי היה סופר גדול וריאקציונר גדול. אין אנו מוציאים אותו לאור מפני שהוא משפיע לרעה על הנוער.
סטלין
- דוסטוייבסקי מת! - אמרה האזרחית, אבל איכשהו בלי בטחון מלא.
בולגקוב
הרי אי אפשר להכנס לתוך נשמתו של אדם ולדעת כל מה שהוא חושב.
גוגול
אך כשפורצת שריפה, יקפצו מהחלון גם המעודן שבג׳נטלמנים, גם האנינה בגברות!
דוסטוייבסקי
בימינו אסור ללטף את ראשי הבריות - הם עלולים לנשוך את היד - וצריך להלום באותם ראשים, להלום ללא רחם…
לנין
האם לא ראיתם איך בכל מקום, אחרי התגרות במרתפי הבירה, אלה שהוכו מכות נמרצות הם הראשונים להצטרף למפלגה?
היטלר
ככל שתתאמץ לרפא את העולם לא תרפא הכל, ואילו אם נכרות באורח רדיקלי מאה מליון ראשים ונקל בכך על עצמנו, ייקל לדלג על המשוכה.
דוסטוייבסקי
איך הם לא מפחדים שיום אחד יעלו נחשולי ענק ממשכנות העוני של ברוקלין ואיסט-סייד התחתון ויציפו כליל את האיים הקטנים שנערך בהם משתה לעת דֶבֶר, ונשפכים שם צלילי מוזיקה גסה, ומקפצים ישבנים כמעט עירומים של שפנפנות?
לימונוב
הולכים איכרים ונושאים גרזנים/דבר מה נורא עתיד לקרות
בעל אחוזה ליברלי
אל רתיעה, בנים: כלבי רצח – דינם דם! וככל שתיטיבו לדרוס כלבי דמים כן תעמיקו לאהוב את היפה, את הטוב, את החירות.
קובנר
מתוך התוהו ובוהו המוסרי יצמח המוחלט, הטרור הקדוש אשר תקופתנו צמאה לו.
מאן
מהפכן הינו אדם אבוד.
נצ׳אייב
״תראו את השוטה הזה!״ גיחכה אשת השמש. ״אם כן, לפי הגיון השוטים הזה שלך את הסופה אני מחוללת?״
צ׳כוב
שמא תגיד שהיהודים אשמים? לא, לא היהודים אשמים, אלא הנשים היהודיות!
צ׳כוב
״איזה עם,״ לחש הזקן, ״היהודונים שלכם, השטן יושב בהם…״
באבל
את היהודון - קטול. את היהודונית - שגול.
אמרה רוסית
המין במלחמה מהווה כזה קונטרה לתחושה של המוות, שאת זה בכלל אי אפשר להסביר. רק מי שעבר את זה בעצמו יבין בדיוק על מה אני מדברת.
בןיהודה
יש בפריצות הזאת לפחות משהו קבוע, המבוסס אפילו על טבע האדם, דבר שאינו מושפע מן הדמיון, משהו שקיים בדם כמין גחלת קטנה הבוערת תמיד, משהו מבעיר, כזה שעוד במשך זמן רב, אולי אפילו כעבור שנים, לא במהרה תצליח לכבות אותו.
דוסטוייבסקי
עומדת אני ואיני זזה, אינה זזה ועומדת. בפתאום שוב קרקוש שוט ואחריו כוויה בברכי, שהלילה ליל חם היה ולבשתי מכנסיים קצרים שהניחו את ברכי מגולות. שתקתי מחמת תמיהה וחיככתי את בשרי, פעם את זרועותי ופעם את ברכי, ומכאן ומכאן מין מתיקות מחלחלת ויוצאת ומתפשטת בכל גופי.
הציץ עלי ושאלני, טוב?…
עגנון
נו, ואם היא כלבה, אז מה? בשביל זה היא כלבה לתפארת!
ירופייב
גוף מפואר הוא תמיד אונס אפשרי.
סלין
לאלוהים - מלאך רקיע
לחֶרֶק - תאוות בשרים
שילר
איזה מנעול יעמוד בפני חוקי הטבע? אפילו במשפחות הזהירות ביותר גדלות עלמות שמוכרחות קצת לרקוד.
דוסטוייבסקי
והיא הרשתה, הרבה הרשתה לי בחושך. בטח חשבה, המסכנה, שמחר אבוא לבקש את ידה…
מיטנקה קרמאזוב
אמת דיבר קשפיצקי. כולן זונות…
דולנגה - מוסטוביץ‘
״משמע שאין הצניעות אלא פחדנות?״
פלובר
כן, מפני שהן לבושות בצורה בלתי-ראויה; רק אדם מושחת לא יבחין בכך.
דוסטוייבסקי
גברת אחת, למשל… הידקה את שמלתה בסיכות, כך שנראה היה כאילו היא בתחתוניה בלבד.
דוסטוייבסקי
החזה, המבט, התסרוקת. סוכריה, אמר, ולא גברת!
דוסטוייבסקי
היא עצמה הכריחה את האל הטוב לברוא אותה בצורה כזו, וגם… עם אביזרים שכאלה.
דוסטוייבסקי
האשה מאוהבת בשֵׁד.
גוגול
״נו, אדון,״ הצטעק הרכב. ״אסון: סערה גדולה!״
פושקין
הדבר הגרוע ביותר הוא השכלה למחצה.
מנדלשטם
הכל בעולם צריך להתנהל לאט ובכי רע, כדי שלא יגבה עליו לבו של האדם, כדי שיהיה האדם עצוב ואובד.
ירופייב
בהסתמך על שייקספיר, אומר שהעתיד נדמה לי אז כיוון-מצולה אפל שתחתיתו מי ישורנה, ובקרקעיתו תנין רובץ.
דוסטוייבסקי
בין שאר מידותיו הרעות של האדם, אחת הגרועות מכל היא הפחדנות.
בולגקוב
וכי מדוע זה עלינו להיות כה אמיצים, האם כדי לשאת את כל מוראות בתי הכלא ומחנות הריכוז של המאה העשרים? לנהל שיחות טרקליניות עם החוקר על תפקידה של האימה ביצירה פיוטית?
מנדלשטם
נדמה היה לו, שכולם אינם טורחים אלא להסתיר את בערותם ואת מורת רוחם מהחיים.
צ׳כוב
העולם עומד על המאבק בין אנשים בריאים ללא-בריאים.
לימונוב
ואפילו אם זה חולי - מה בכך?…
דוסטוייבסקי
״מחלה וייאוש,״ אמר סטמבריני, ״גם הם אינם לפעמים אלא צורות של גילויי פריצות.״
מאן
לולא היו לנו שקרים לספר, בטח היינו צריכים לסגור את העולם לשניים שלושה דורות לפחות.
סלין
כיצד יוכלו היסטוריונים לשחזר את האמת, אם על כל גרגיר של אמת נערמו בכל מקום תלי-תילים של כזבים מבעיתים?
מנדלשטם
העולם אינו יכול להתקיים בלי שכחה רבה.
בלזק
ההגדרה הטובה ביותר לאדם היא: יצור בעל שתי רגליים וכפוי טובה.
דוסטוייבסקי
אמור מה שתאמר, אך העיקר שהאדם יהיה מאושר.
פאפיני
תכלית האדם - ההנאה, כגון לשכב עם אשה או לאכול גלידה ביום שרב.
באבל
אתה, כמדומני, החלטת להיות מאושר ויהי מה?
דוסטוייבסקי
״נו, טוב, טוב… כבר אסור להגיד מילה!… לא, הנה מה תעשה: תקפוץ מהרכבת הנוסעת. מי יודע, אולי לא יתרסקו לך העצמות…״
ירופייב
לא, עכשיו - רק לחיות ולחיות!
ירופייב
אלוהים יסלח לך, אך הזהר לך בפעם הבאה. העיקר, אל תתחכם…
צ׳כוב
אלוהים יסלח. הוא יהיה מוכרח לסלוח. ברירה יש לו?
שלום עליכם
ברוך אללה הכביר!
סרוואנטס